המראה הזה של אלפי בני נוער משוחדי הארי פוטר, צובאים על חנויות הספרים בארה"ב, צורחים ומשולהבים לרגל הוצאת ספר החדש בסדרת הארי פוטר, מבטא בצורה הכי גרוטסקית את השפעת המותג על הצרכנים שלו. (ולא משנה כרגע שמדובר בספר, ספר טוב אכן הופך למותג- בגלל הסיבות שלו, אבל הוא אכן מותג – מותג שעבר תהליך של מיתוג עסקי!).
התורים הארוכים מול מקדונל'ס ברוסיה, עושים לרוסים את מה שהמותג הזה עושה בכל העולם- טעים וגם הרבה תורים.
כשמותג יוצא עם בשורה חדשה מטעמו, הוא מעורר עניין. לכל מותג יש תהליך של מיתוג עסקי בו הוא הפך למותג אבל בעיקר, היו לו
את התכונות שהפכו אותו לכזה. יחד עם זה יש לומר כי הכתרת מותג מאוד תלויה בטיימינג בו הוא יצא. לא בטוח שהמותגים של לפני 20 שנה, נותרו כאלה גם היום. (חוץ מהפרה של עלית שלא משנה מה, תמיד ימתחו אותה לאורך ולרוחב…).
דור הג'ינס שותה קווינס!
כמובן שכל מותג שאנחנו מכירים, עשה מיתוג עסקי ולכן הוא מוכר לנו. לא הצרכנים הם אלה שמגלים את המותגים, המותגים מחפשים אותם. בארץ יש לומר נקלטו הרבה מאוד מותגים, אבל יש גם כאלה שלא.
"דור הג'ינס שותה קווינס, היה אחל'ה סלוגן בשנת 2011 למשקה שלא ממש החזיק את דור הג'ינס. הדורות המשיכו ללבוש ג'ינס אבל הקווינס איך לומר, איבד את המכנסיים.
גם רשת בורגר קינג ניסתה את כוחה בארץ, אבל משום מה, (כי דווקא ההמבורגרים שלה היו טעימים) לא שרדה בארץ ונפרדנו כידידים. לאחרונה היא חזרה לתודעה בארץ ונראה האם הפעם היא תצליח יותר משעבר. אולי תהליך מחדש של מיתוג עסקי לעסק יעזור לה בכך…ניתן רק לחכות.
מחכים 5 שעות להמבורגר!
ב-1993, כך עפ"י מידע ברשת כשמקדונל'ס נחתה לראשונה בארץ עם הסניף הראשון שלה בקניון איילון, אנשים חיכו בתור 5 שעות. עכשיו בואו נדבר על זה. מה יש לאנשים לחכות 5 שעות להמבורגר. הם היו יכולים בזמן הזה ללכת לכל קצביה, לקנות את הבשר שהם אוהבים, להכין המבורגר לבד וגם להזמין את החברים. אבל ככה זה מקדונל'ס,זה מותג, מותג שעבר את תהליך של מיתוג עסקי ובדיוק כמו קידום אורגני לאתר, זה עבד, וזה עבד בצורה מעולה.
האנשים רצו מקדונל'ס. האם יש להם סיבה לרצות את מקדונל'ס מלבד היותה רשת ממותגת? למה הם לא ראו המבורגר בחיים.
התשובה היא ברורה. מותגים מהלכים על אנשים קסם. זה התהליך הקסום של מיתוג, אנשים אוהבים לרכוש מותגים, להיחשף אליהם, להכיר אותם, לצרוך אותם ואם הם טובים גם להיות נאמנים להם. השימוש במותגים הופך את צרכני המותגים, לפחות בעיני עצמם, גם לממותגים, כי מי שצורך מותגים יתכן שהוא בעצמו סוג של מותג. גם אם זה לא נכון, זו הרגשה טובה לחשוב ככה.
